<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"פ</h1>
<h2>דף קא:</h2>
תניא אמרו לו לר' יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב. דמשמ' לשנים עשר בני יעקב נאסר. והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא (נאמר) [נקראו] בני ישראל לגבי מצות אלא בסיני. אלא ודאי מדכתי' בני ישראל ולא כת' בני יעקב בסיני נאסר מתיב רבה וישאו בני ישראל את יעקב אביהם. הכי נמי הוה מצי לאקשויי (מפסוקא דאחרים) [מפסוקים אחרים] אלא חדא מינייהו נקט. ומתרץ לאחר מעשה. שקראו המלאך ישר' הוה. אבל בשעת אביקה ונשיות גיד שמאותו הטעם נאמרה מצוה זו ונאסר גיד (ו)לא היה שמן ישראל עדיין. ולא היה לומר בני ישראל על אותו מעשה. והמקשה טועה שסובר שמשעה שנקראו ישראל יחול (גיד הנשה איסורן) [איסור גיד הנשה]. ובשביל כך הוא מקשה מאותו מעשה שנקראו ישר' ליתסר. ומשני וכי תורה פעמ' כו'. אותה שעה שקרא המלאך ישראל לא שעת מעשה נשיות גיד הוה שבשביל כך (יאסר) נאסר ולא שעת מתן תורה הוה.
